הנושא הבא
Select SDGs to find out how we are taking action in support of the UN Substinable Development Goals
ICL הזמינה מחקר, שנערך על-ידי BDO, לבחינת השפעתה על מספר מדדים כלכליים וחברתיים בישראל. המחקר, שפורסם ביולי 2020, העלה כי בשנת 2019, תרומתה של ICL לתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של ישראל עמדה על 14.9 מיליארד ש"ח (כ-4.1 מיליארד דולר). ICL היא יצואנית מובילה, המפיקה כ-95% מהכנסותיה מייצוא, ובכך תורמת למאזן התשלומים של מדינת ישראל. ICL מבצעת השקעות של עשרות מיליוני דולרים בישראל מדי שנה, וזאת בנוסף לפעילות הנרחבת שהיא מקיימת באופן שוטף. השקעות אלה מסייעות בהרחבתו של המשק הישראלי ותורמות לצמיחתו.
השפעתה של ICL על הכלכלה ואיכות החיים בנגב היא מרחיקת-לכת, והחברה משמשת כעמוד השדרה הכלכלי של הנגב. ICL תומכת בפרנסתן של כ-32,000 משפחות (במישרין ובעקיפין), מתוכן כ-19,000 משפחות באזור הנגב. ICL אחראית לכ-15% מסך הפעילות הכלכלית בנגב, בשווי של כ-10.7 מיליארד ש"ח (כ-2.95 מיליארד דולר) במונחי תמ"ג. פעילותה של החברה חיונית לאיתנותו הכלכלית של האזור ולהמשך צמיחתו.
ICL אחראית במישרין לפרנסתן של 4,200 משפחות בנגב. החברה מהווה מעסיק באיכות גבוהה, המשלם שכר תחרותי, או גבוה מכך, בישראל כולה (וכן בכל אזורי פעילותה האחרים ברחבי העולם). בנוסף, לפעילותה והשקעותיה של החברה בנגב השפעה על הקהילות בנגב המזרחי במגוון תחומים, לרבות מיזמים תעשייתיים קטנים, עסקים פרטיים, מסחר, רווחה, חינוך ותרבות. כל עובד בהעסקה ישירה בICL מביא להיווצרותן של הזדמנויות נוספות לתעסוקה. אלו כוללות את השפעתם העקיפה של ספקי ICL (2.7 מקומות עבודה נוספים הנוצרים בישראל ביחס לכל עובד ICL), וההשפעה הנובעת מהגידול בצריכה מצד עובדי וספקי ICL (3.4 מקומות עבודה נוספים הנוצרים בישראל ביחס לכל עובד ICL).
בראייה כוללת, לICL השפעה משמעותית על רמות תעסוקה שונות בישראל. במסגרת זו נכללת השפעה ישירה של כ-4,500 מקומות עבודה; השפעה עקיפה של 12,200 מקומות עבודה נוספים; וההשפעה הנובעת מכך, בהיקף של 15,500 מקומות עבודה נוספים; המסתכמים לסך כולל של 31,800 מקומות עבודה.
אזורים מסוימים בדרום ישראל מתאפיינים בהזדמנויות תעסוקה דלות ובאי-שוויון כלכלי גבוה. הדבר נכון בעיקר ביחס לכמה מערי הפריפריה בדרום ישראל ולקהילות הבדואיות.
בערי הפריפריה במזרח הנגב (דימונה, ירוחם וערד) פעילות ICL אחראית ל-12% מהתעסוקה ול-21% מהמשכורות.
ICL תומכת בפרנסתם של כ-5,600 עובדים בדואים-ישראלים, בעיקר כעובדי קבלן המועסקים על-ידי קבלניה הישירים של ICL בתפקידים שונים. עובדים אלו מהווים כ-16% מכלל העובדים הבדואים-ישראלים המועסקים במגזר הפרטי בישראל. ICL אף פועלת להגדיל את כמות העובדים הבדואים-ישראלים ואת כמות העובדים הערבים-ישראלים בכלל המועסקים באופן ישיר בחברה, והציבה יעדים כמותיים להשגתה של מטרה חשובה זו, ולהמשך צמצום אי-השוויון בחברה הישראלית (קראו עוד כאן).
תרומתה של ICL לכלכלת מדינת ישראל עמדה על 14.9 מיליארד ש"ח (כ-4.1 מיליארד דולר) לשנת 2019.
תרומתם של מפעלי ICL בדרום ישראל הסתכמה ל-15% מהתמ"ג באזור הנגב ול-1.2% מהתמ"ג של ישראל (נתוני 2019). תרומתה של ICL לתמ"ג של ישראל עמדה על כ-14.9 מיליארד ש"ח (כ-4.1 מיליארד דולר) בשנה, מתוכם כ-10.7 מיליארד ש"ח (כ-2.95 מיליארד דולר) בנגב.
בנוסף להשפעתה החיובית על כלכלת הנגב, ICL מסייעת בפיתוח התיירות בים המלח, ובכך מוסיפה ומאפשרת את יצירתם של אלפי מקומות עבודה נוספים. ללא פעילות הייצור של ICL בים המלח היה האגן הדרומי של ים המלח מתייבש לחלוטין, והמלונות באזור ים המלח לא היו יכולים לפעול.
קראו עוד כאן.
ICL מבצעת השקעות בישראל בנוסף לפעילות הנרחבת שהיא מקיימת באופן שוטף. יחדיו, השקעות אלה מסייעות בהרחבתו של המשק הישראלי ותורמות לצמיחתו.
רובם המכריע של הנתונים הכמותיים המוצגים לעיל מבוסס על מחקר שנערך על-ידי BDO ופורסם ביולי 2020: "תרומת ICL למשק הלאומי ולכלכלת הדרום".
ICL נמנית באופן עקבי על שלוש היצואניות הגדולות בישראל. ערך הייצוא של מוצרי ICL הוא בעל השפעה משמעותית על מאזן התשלומים של ישראל ועל צמצום גרעון הסחר של המדינה.
הציבור הוא בעל המניות הגדול ביותר בICL. למעשה, לרוב אזרחי ישראל החזקות ישירות או עקיפות בICL באמצעות קרנות הפנסיה וההשתלמות שלהם, וכן באמצעות מכשירי חיסכון והשקעה אחרים. מניות ICL הן מעמודי התווך של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ומהוות נכס עוגן עבור תיקי מניות רבים, ונפח המסחר במניות החברה הוא מהגבוהים בישראל. במהלך העשור האחרון, מרבית אזרחי ישראל היו שותפים ברווחיה של ICL.
בישראל, ICL משלמת לממשלה חלק ניכר מרווחיה. ICL משלמת תשלומים שונים למדינת ישראל כתוצאה מפעילויות החברה, לרבות מיסים, תמלוגים הקשורים להפקת אשלג ומחצבים אחרים, וסכומים נוספים.
תשלומי ICL לממשלת ישראל צפויים לגדול אף יותר עקב צעדים שונים שננקטו על-ידי ממשלת ישראל, כגון: החרגה מתחולת החוק לעידוד השקעות הון; מימון הפרויקט הלאומי שנועד להבטיח את קיומם של המלונות בים המלח; גידול בתמלוגים בגין כרייה ובתמלוגים בגין מוצרים תעשייתיים; מיסוי משאבי טבע; והמלצות ועדת ששינסקי 2 בדבר מיסוי נוסף (מיסוי משאבי טבע).
