הנושא הבא
Select SDGs to find out how we are taking action in support of the UN Substinable Development Goals
מצבור המלח El Cogulló נפתח בשנת 1977, לשם אגירת עודפי מלח הנובעים מפעילות הפקת האשלג במכרה Vilafruns. המצבור שימש את החברות שהפעילו את המכרה לפני ICL איבריה. ביום 30 ביוני 2019 נסגר המצבור ו-ICL איבריה נקטה מאז בצעדים ראשונים בתהליך השיקום.
ICL איבריה נקטה בצעדים ראשונים בתהליך השיקום, כחלק ממחויבותה לחתור לפעילות כרייה בת-קיימא.
La Botjosa היא מושבת כרייה שהוקמה בשנות השלושים של המאה העשרים בסמיכות למפעל Sallent, ושימשה למגורי העובדים במכרה ומשפחותיהם. בסמוך לאתר זה מצוי מצבור מלח הנושא אותו שם, ששימש בעבר לאגירת עודפי מלח מפעילות הפקת האשלג טרם פתיחת מצבור Cogulló.
מצבור זה אינו פעיל החל מראשית שנות השבעים של המאה העשרים, כאשר חברת האשלג הממשלתית Potasas Ibéricas סגרה אותו לצמיתות. על אף שמעולם לא עשתה בו כל שימוש, ICL איבריה מחויבת לשיקומו של המצבור, ובמהלך השנים האחרונות בוצעו מספר צעדים מניעתיים וניהול סביבתי. במהלך 2019 ערכה החברה סקרים של המצבור במסגרת תוכנית השיקום, בשנת 2020 החלו בביצוע מבחני שטח.
מצבור זה אינו פעיל החל מראשית שנות השבעים של המאה העשרים, כאשר חברת האשלג הממשלתית Potasas Ibéricas סגרה אותו לצמיתות. על אף שמעולם לא עשתה בו כל שימוש, ICL איבריה מחויבת לשיקומו של המצבור, ובמהלך השנים האחרונות בוצעו מספר צעדים מניעתיים וניהול סביבתי. במהלך 2019 ערכה החברה סקרים של המצבור במסגרת תוכנית השיקום, בשנת 2020 החלו בביצוע מבחני שטח.
באפריל 2011 הכריזה ICL איבריה על תוכנית Phoenix להתחדשות אגן הכרייה במחוז Bages. התוכנית שואפת להגיע לקיימוּת כלכלית, חברתית וסביבתית מלאה של פעילות הכרייה, במקביל להעברה הדרגתית של פעילות הייצור ממכרה Vilafruns (Sallent) למכרה Cabanasses (Súria).
תוכנית רב-שנתית לשיקום מצבורי המלח של ICL איבריה מצויה כיום בעיצומה, והמאמצים ממוקדים בטיפול בשפכים ובוצה.
תוכנית השיקום שהוצעה על-ידי ICL איבריה כוללת את שיקום מצבורי המלח La Botjosa ו-Cogulló, במקביל לטיהור המלח לשם יצירת ערך ולהשבתו בחזרה אל שרשרת הערך באמצעות מכירתו כמוצר.
על מנת ליישם תוכנית שיקום הלוקחת בחשבון היבטים סביבתיים, חברתיים, טכנולוגיים וכלכליים, ICL איבריה בחנה וניתחה, בסיוע צוות מומחים, מחקר מפורט הכולל שש חלופות מוצעות, בטרם בחרה בחלופה המתאימה ביותר, בהתאם לידע הטכני הזמין נכון לעת הזו:
החלופה שנבחרה על-ידי החברה, לאחר שנלקחו בחשבון היבטים סביבתיים, חברתיים, טכנולוגיים וכלכליים, ואשר החברה החלה ביישומה, משלבת בין פינוי המלח משני המצבורים לשם מסחורו באמצעות הקמת מפעל חדש לטיהור מלח, לבין פינוי יתרת המלח אל הים באמצעות צינור מאסף (collector) חדש.
בהתאם לתוכנית השיקום שהוצעה על-ידי ICL ותוכנית-האב העירונית של האזור, תהליך השיקום של שני מצבורי המלח יחל בשיקום מצבור La Botjosa. הצפי הוא כי לעבודות השיקום של מצבור זה יידרשו כחמש שנים ממועד תחילת העבודה ועם קבלת כל ההיתרים הנדרשים.
עם סיום הקמתו של הצינור המאסף החדש, שיקום מצבור La Botjosa יתבצע בתיאום עם עבודות השיקום במצבור Cogulló. ההערכות בדבר הזמן שיידרש לשיקומו של מצבור זה עומדות על כ-46 שנה.
לאחר השלמת הקמת הצינור המאסף החדש והתשתיות הנדרשות האחרות, צפוי כושר התפעול להגיע להיקף ממוצע של כ-1,050,000 טון בשנה.
על מנת לשקם את המצבור, יש להפיק את המלח ולטהרו. לשם כך יעשה שימוש במערכת (מכונת גריסה או ציוד דומה) לטחינה והסרה שטחית של המלח. המלח שהופק יועבר למפעל הייצור המרכזי לשם טיהור. חלק מן התוצרת תועבר למסחור, ויתרתה תועבר לים באמצעות הצינור המאסף החדש.
ICL איבריה נקטה בצעדים רבים, מניעתיים במרבית המקרים, לצורך בקרה וניהול סביבתי של מצבורי המלח ב-Súria ו-Sallent. היעד שהציבה החברה הוא מניעת חדירתם ומהילתם של מים מליחים במים שפירים, ויצירת מערכת יחסים בת-קיימא עם האזורים הסובבים.
ICL איבריה בנתה נקודות איסוף חדשות והקימה מספר רב של נקודות בקרה לניתוח כמותי ואיכותי של המים. בנוסף, החברה מיישמת אמצעים שנועדו למזער את הצטברות המלח במצבורים, כמו גם אמצעים לבקרת מי תהום.
אמצעי בקרה במצבורי המלח ב-Súria ו-Sallent
אמצעים מניעתיים חדשים יושמו גם במצבור המלח ב-Súria. בשטח צבירת המלח החדש ביותר בוצע איטום מלא למים, ומותקנת בו מערכת ניקוז מורכבת. ICL איבריה ערכה בעבר תוכנית מחקר מקיפה, לרבות חפירת תעלות וקידוחי מחקר, על מנת לאמוד ולהעריך את איכות הקרקע באתר Súria, ולהבטיח שכל המים המליחים מנוהלים כיאות.
עם פינויה של הקרקע במהלך תהליך פינוי המלח, הקרקע שתחת מצבורי המלח La Botjosa ו-Cogulló תעבור שטיפה, לשם הסרת שאריות מלח.
בריכות ותעלות התחימה הקיימות יתוחזקו, כמו גם מערכות מניעתיות ומתקנות אחרות, כדי להבטיח בקרה על זרימת השפכים עד למועד בו כלל החומרים המליחים פונו משטח המצבורים.
