הנושא הבא
Select SDGs to find out how we are taking action in support of the UN Substinable Development Goals
במסגרת התוכנית הלאומית לפיתוח אזור ים המלח, מובילה רשות הטבע והגנים (רט"ג) פרויקט לביעור מינים פולשים במטרה לשקם ולשמור על המגוון הביולוגי באזור באמצעות מיגור מיני צמחים פולשים שהשתלטו על הצמחייה המקומית. ICL לוקחים חלק פעיל בתוכנית והשיקו, בשיתוף רט"ג, מיזם רב-שלבי למיגור מיני הצמחייה הפולשים בשטח המפעלים ולחיזוק השמירה על המגוון הביולוגי.
המפעלים, בסיוע והדרכה של רט"ג, יזמו מבצע למיגור צמחים פולשים המצויים בשטח המפעל ולאורך כביש 90. כחלק מהתוכנית נעקרו עצים אשר מוגדרים כמינים פולשים ובמקומם הושבו לאזור מינים מקומיים בשטחים המתאימים לכך, כגון עצי פתילת מדבר גדולה ("תפוח סדום") אשר ניטעו בשטחי המפעל.
אור מלאכותי מאפשר לנו לעבוד בכל שעות היממה, אך במקביל יוצר אתגרים בתחום המגוון הביולוגי, בשל הארה לא טבעית של הסביבה. השפעת התאורה המלאכותית על הסביבה הטבעית מכונה "זיהום אור". הארתם של האזורים הסמוכים למתקני ייצור בשעות הלילה מפרה את האיזון האקולוגי, ועלולה להפריע לבעלי החיים ולשבש תהליכים ביולוגיים המתרחשים רק בחשיכה. הפחתת זיהום אור יכולה להיות עניין פשוט, כמו למשל, הסרתה או כיבויה של תאורה לא חיונית, הפחתת עוצמתם של מתקני תאורה, הגבלת שעות ההפעלה, או בחירה באמצעי תאורה חלופים כגון פנסים ממוקדים במקום פנסים המאירים מעגל רחב וסימטרי.
מתקני הייצור של ICL ממוקמים באזורים רגישים מבחינה נופית ואקולוגית, ועל כן חשוב להפחית, ככל הניתן, את השפעתם על הסביבה ועל המערכות האקולוגיות. בשנים האחרונות מתמודדת ICL ים המלח עם אתגר הפחתת זיהום האור במספר דרכים:
חלקו הדרומי של אתר מפעלי ים המלח כולל כ-360,000 דונם משטחי מדבר יהודה שבסמוך לים המלח. אזור זה מתאפיין בתכונות נופיות, גיאולוגיות והיסטוריות מובחנות, אשר חלקן הושפעו מפעילויות הכרייה, ההפקה והקידוח כמו גם מגורמים אחרים שאינם קשורים לחברה. ICL יוזמת ומבצעת פרויקטים שונים לשיקום שטחים בתחום הזיכיון במטרה למזער את טביעת הרגל הסביבתית שלה.
ICL פועלת גם במסגרת מיזמי שיקום בשיתוף גורמים כגון המועצה האזורית תמר, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. בין המיזמים ניתן למנות תוכנית לשיקום שפך נחל חימר, עבודות להנגשה בטוחה של שטחים פתוחים לציבור, עבודות לשימור "אגם מלחת סדום" והנגשתו לציבור הרחב.
נופי ים המלח הינם ייחודים בארץ ובעולם. אחד האזורים שהוזנחו, ובו מפגעים סביבתיים היסטוריים, נמצא בסמוך לקצה בריכה 35 של ICL – אתר תמרית. בעבר היו באתר בריכות שפכים סניטריות של המועצה האזורית ומטמנה בלתי-חוקית של פסולת בניין. הנוף הנשקף לעיניהם של הנוסעים בכביש 90 נחסם על-ידי ערמות פסולת ואשפה. ICLנטלה על עצמם את השיקום הנופי של האתר באמצעות שימוש במלח עודף שנקצר מבריכה 35 ותחזוקה סדירה. במקום הוקמו, בשיתוף המועצה האזורית תמר, נקודות תצפית ונוף עשויות מלח , המשקיפות על הנופים המרהיבים של בריכה 5 בהתאם לתכנון של אדריכל הנוף נמרוד אמדו. האתר צפוי להיפתח לציבור במהלך שנת 2023.
המים הזורמים בנחל בוקק הומלחו במהלך העשורים האחרונים. לאור חשיבותו האקולוגית של האזור, מממנת ICL, בשיתוף רשות הטבע והגנים, הזרמת מים מתוקים ופינוי מים מלוחים מהנחל.
בשנים האחרונות מבצעת ICL , בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, עבודות שיקום בשטחים פתוחים בהם התקיימה בעבר פעילות תעשייתית. ICL מתכננת להמשיך ולשדרג אתרים אלו על-מנת להנגישם לציבור הרחב.
ערוץ נחל הערבה מהווה גבול טבעי בין ישראל לממלכת ירדן. תחילתו מדרום לבריכות האידוי הדרומית ביותר של ICL, דרך התוואי שבין בריכות האידוי הירדניות, ומשם צפונה עד לנקודת השפך באגן הצפוני של ים המלח.
תוואי נחל ערבה מתפתל באזור החיץ שבין המפעלים הירדניים והישראליים, ומי תמלחות המפעלים מוזרמים אליו לאחר הפקת המינרלים.
הזרמת התמלחות לנחל על-ידי ICL מתבצעת בשקיפות ובדיווח שוטף לרשויות, ונעשית בהתאם להיתרים הזמינים לעיון הציבור. יצוין כי עקב הזרמה חוזרת זו של תמלחת לים המלח, נדרשת ICL לשאוב כמות גדולה יותר מים המלח. בנוסף, ובנפרד מנחל ערבה, קיימת תעלת הזרמת תמלחת סמוכה, אליה מתנקזות תמלחות המחלחלות מבריכה 5. תעלה זו ידועה ומוכרת היטב לרשויות. סיורי תצפית רבים התקיימו באזורים אלה, לרבות סיורים מוסקים, לנוכח העובדה שהכניסה לשטח מסוכן זה (החשוד במיקוש ישן) אסורה.
בסוף שנות השבעים ניתקו האגן הצפוני, שהוא טבעי ועמוק, והאגן הדרומי, שהוא רדוד, ובו קיים מערך בריכות האידוי של ICL. שטח החיץ בין האגן הצפוני לדרומי הוא למעשה קרקעית ים שהתייבשה, שטח מסוכן, בשל ריבוי בולענים ומוקשים הפזורים בכל השטח. לנוכח ירידת מפלס האגן הצפוני והפרשי הגובה הגוברים, התחתרו ערוצי נחל ערבה ותעלת הזרמת התמלחת הסמוכה. ההתחתרות הפכה משמעותית יותר עקב הירידה במפלס ים המלח, וחשפה תופעות גיאולוגיות יוצאות דופן אשר הרשויות מעוניינות בשימורן.
עד לאחרונה, ניצב הגבול של הגבול של מדינת ישראל עם מדינת ירדן באזור ים המלח ללא הגנה או מכשול שיסייע במניעת חציית נחל הערבה באזור בין שני צדי הגבול, דבר אשר הפך אותו למועד לפורענות להברחות פליליות או לצורכי עבודה ע"י מסתננים.
בעקבות פנייה של צה"ל בבקשה לסיוע בנושא, הציעה ICL את האפשרות להקמת חומת מלח מול הגבול עם ירדן אשר תעשה שימוש יעיל בעודפי המלח המצטברים באזור, כתוצר לוואי של פעילות הייצור ותשמש כמכשול פיזי לצרכי הבטחון באזור זה.
חומת המלח מהווה מכשול הנדסי טבעי וחדשני, התורם לביטחונה של מדינת ישראל, תוך שימוש במלח המופק כתוצר לוואי, ומשתלב בנוף הקיים באזור. עם השלמתה, בגובה של כ-3 מטרים מהצד הישראלי (מעל למפלס הסוללות הנוכחי) תתפרש חומת המלח לאורך 36 ק"מ.
העבודות מתבצעות בפיקוח משולב של צוותי ההנדסה של המפעלים ושל צה"ל, ובשילוב עם רשות הטבע והגנים המאשרת כל שלב בפרויקט כדי לא לפגוע בערכי הטבע והחי באזור.
זוהי דוגמה נוספת ליישומה של כלכלה מעגלית–שימוש במלח המהווה תוצר-לוואי של תעשיית האשלג, לשם הקמת מכשול ביטחוני.
בתיאום עם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שיקמה ICL את מחנה העובדים הישן של חברת האשלג הארץ-ישראלית לשם הפיכתו למרכז מבקרים חדש. מרכז המבקרים, אשר נפתח לציבור בסוף שנת 2021, מציג שלושה נושאים מרכזיים:
האתר הוקם במתחם מחנה העובדים הישן. עבודה רבה הושקעה בשיקום ושימור המבנים ההיסטוריים, באיסוף מידע ובבניית מתקני תצוגה והדמיה תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. המבנים שוקמו, חלקם נבנו מחדש בהתאם לתוכניות המקוריות שאותרו, והאתר ההיסטורי קם לתחייה.
בפרויקט הושקעו קרוב ל-50 מיליון ש"ח.
נחל חימר, אחד מערוצי הנחלים הארוכים ביותר במדבר יהודה, הוא בעל אופי גיאוגרפי ומגוון ביולוגי ייחודיים, הכוללים מבנים גיאולוגיים ומגוון של חי וצומח, אשר חלקם נדירים. בתוך שטח זה בוצעו בעבר ע"י ICL עבודות כרייה ותשתיות מים נרחבות (סכירה ותיעול), לרבות קידוחים ותחנות שאיבה. החברה, בשיתוף רט"ג והמועצה האזורית תמר, גיבשה תוכנית לשיקום משולב של האזור הכוללת שיקום נופי ואקולוגי של האזורים שנפגעו, וכן פיתוח תיירותי באזורים הסמוכים לכביש. התוכנית, אשר אושרה בשנת 2017, תאפשר את המשך פעילות הכרייה לצד שיקום האזור כולו.
בשנת 2020 הוקמה ועדת היגוי לשיקום מורד נחל חימר במטרה לקדם את תוכניות השיקום השונות עבור אזור נחל חימר. בוועדה שותפים ICL היחידה הסביבתית נגב מזרחי, רשות הטבע והגנים, ושותפים נוספים. העבודות בשטח צפויות להתחיל לקראת סוף 2022.
