© 2025 | ICL כל הזכויות שמורות
דירקטוריון ICL אחראי לקביעת ואישור האסטרטגיה הכוללת של החברה, לרבות בנוגע לנושאים הקשורים לשינויי אקלים. הדירקטוריון מכיר בכך ששינוי האקלים מהווה סוגיה אסטרטגית מהותית ןלפיכך, מינה את ועדת הדירקטוריון לבטיחות, סביבה, אקלים, גיוון הכללה וקשרי ציבור כדי לסייע לו בקיום חובותיו בקשר להערכת סיכונים הקשורים לשינוי אקלים ותוכניות לצמצומם, שימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים, תוכניות הפחתה של פליטות גזי חממה באתרי החברה, יישומה של כלכלה מעגלית, חסכון במים וכדומה. למידע נוסף, או ראו "סעיף 6 – דירקטורים, הנהלה בכירה ועובדים – ג. פרקטיקות הדירקטוריון – ועדות הדירקטוריון" בדוח השנתי של ICL לשנת 2021.
ICL נוקטת בגישה מערכתית להפחתת פליטות גזי חממה לכל רוחב פעילותה הגלובלית. מדדי ביצוע מרכזיים (KPIs) ויעדים בתחומי ESG, לרבות יעדים הקשורים לאקלים, הוטמעו במדדים להצלחה ניהולית ובמסגרות תמריצים פיננסיים מבוססי-ביצועים לגורמי מפתח בהנהלה.
החברה מבצעת מעקב אחר התקדמותה הפחתת פליטות גזי חממה באמצעות כלים דיגיטלים מתקדמים המאפשרים לעובדים ולמנהלים לנהל את כמות פליטות גזי החממה שלה בהתאם לסיווגים שונים , כגון אתרים ספציפיים, מגזרים עסקיים, אזורים גיאוגרפיים, ועוד.
ICL עברה בהצלחה מבדק אימות בלתי תלוי (צד שלישי) של סך פליטות גזי החממה שלה (מכלול 1 ו-2) על-ידי חברת ERM CVS. ניתן לצפות בדוחות האימות הבלתי-תלוי הפומביים כאן:
ניתוח סך פליטות גזי החממה של ICL מחושב על-פי הנחיות מתודולוגיית ה-GHG Protocol, וכוללות את כל הפליטות הישירות ("מכלול 1") והעקיפות ("מכלול 2") של גזי החממה, לרבות CO2 (פחמן דו-חמצני),CH4 (מתאן), N2O (חמצן דו-חנקני), HFCs\HCFCs (גזי קירור דוגמת פריאון), ו-SF6 (גופרית שש-פלואורידית). במהלך השנים המדווחות לא הייתה כל צריכה או פליטה של PFCs (תרכובות פלואור-מימן) או NF3 (חנקן תלת-פלואורידי). פליטות ישירות כוללות פליטות ממקורות נייחים וניידים של שריפת דלקים, גזי קירור, פליטות מתהליכים שאינם קשורים לאנרגיה ופליטות ממתקני טיהור שפכים פנימיים באתרים. פליטות עקיפות כוללות את הפליטות המחושבות כתוצאה מצריכת חשמל, קיטור, חימום וקירור שנרכשו.
כ-6% מפליטות מכלול 1 של ICL (לשנת 2021) נתונות לתקנות הגבלת פליטות.
נתונים מסוימים משנים קודמות עודכנו. לעניין הצגה מחדש של הנתונים, ראו "אודות הדוח".
המגמה הצפויה בטווח הארוך היא של ירידה בפליטות גזי החממה. נרשמה עלייה קלה הפליטות בשנת 2021 בהשוואה לשנת 2020, זאת בעיקר עקב הצמצום בפעילויות הייצור במהלך מגפת הקורונה בשנת 2020, לעומת עלייה קלה בפעילויות בשנת 2021.
יחידות | 2018* | 2019 | 2020 | 2021* | הפחתה 2021 לעומת 2018 | % הפחתה 2021 לעומת 2018 | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
מכלול 1 | אלפי טונות CO2e | 2,220 | 2,233 | 2,140 | 2,158 | 62 | 0 |
מכלול 2 (שוק) | אלפי טונות CO2e | 720 | 416 | 367 | 380 | 338 | 47% |
סך מכלול 1+2* | אלפי טונות CO2e | 2,940 | 2,649 | 2,507 | 2,538 | 400 | 13.70% |
*תהליך אימות בלתי-תלוי בוצע על-ידי גורם שלישי (מומחה חיצוני), הכולל אימות ותיקוף בהתאם לתקן ISO 14064-3 לדיווח גזי חממה.
** ICL צופה כי תגביר את רמת הדיוק של הליכי איסוף נתוני פליטות מכלול 3 בחלוף הזמן, וכי תציג נתונים אודות פליטות מכלול 3 בדיווחיה העתידיים.
אינטנסיביות פליטת גזי חממה מייצגת את סך פליטות גזי החממה מכלול 1 ו-2, מנורמל לפי מכירות בדולר ארה"ב– פליטות גזי חממה (מכלול 1 ו-2)/הכנסה (מיליוני דולרים). חישוב זה מאפשר ל-ICL להשוות בין מגזרים עסקיים שונים או אזורים שונים בתוך החברה. נרשמה ירידה באינטנסיביות גזי החממה של ICL. על אף עלייה קלה בפליטות גזי החממה של ICL, חלה במקביל עלייה ניכרת במכירות.
יחידות | 2021 | |
---|---|---|
קיזוז פחמן | אלפי טונות CO2e | 0 |
ICL גיבשה מפת דרכים בכדי לעמוד ביעד שהציבה לעצמה להגעה לניטרליות פליטות פחמן וגזי חממה עד שנת 2050. אבן הדרך שנקבעה לטווח הבינוני היא הפחתה של פליטות גזי חממה (מכלול 1 ו-2) ב-30% (בהשוואה לשנת הבסיס 2018). ICL תומכת במאמץ העולמי, ופועלת להתאים את אסטרטגיית האקלים שלה עם מטרות "הסכם פריז" – הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס.
ICL החלה ביישום מפת הדרכים לניטרליות פחמנית, מגמת הירידה בפליטות גזי החממה בין השנים 2018-2021 היא תוצאה של שלושה תהליכים מרכזיים:
סך פליטות גזי החממה (מכלול 1 ו-2) הופחת בשנת 2021 ב-13.7% ביחס לשנת הבסיס 2018
נוסף על הצעדים שהוזכרו לעיל, מספר פעילויות כרייה עתירות-פליטות גזי חממה בספרד ובישראל צומצמו או הופסקו לחלוטין ובכך תרמו להגברת היעילות הפחמנית.
דוגמאות לצעדים הננקטים להפחתת פליטות גזי החממה כוללות:
קראו עוד בדוח השנתי של ICL לשנת 2021.
בטווח הרחוק, ICL מתכננת את יישומם של פרויקטים רחבים לייצור ושימוש באנרגיות מתחדשות. אחד הפרויקטים הוא מתקן פוטו-וולטאי המשלב הפקת מימן ירוק במתקני החברה בים המלח (מימן ירוק מוגדר כמימן המופק באמצעות פיצול מים למימן וחמצן תוך שימוש בחשמל ממקורות מתחדשים).